בשנים עברו, רמת החיים של האדם הממוצע הייתה נמוכה, ורק יחידי סגולה יכלו להרשות לעצמם להקפיד על דרגת כשרות חמורה. זכינו לחיות בדור של גאולה, בו יכול כל אדם באמצעות מאמץ מינימלי להקפיד על רמת כשרות מהודרת, ולצאת ידי חובת כל השיטות.
במאמר זה נסביר אודות סוגי הכשרויות הקיימים כיום כולל כשר למהדרין וכשרות רגילה, ונרחיב מעט אודות ההבדלים השונים בין גופי הכשרות.

מהי כשרות רגילה

הגוף המוסמך בישראל להעניק כשרויות למוצרי מזון הינו הרבנות הראשית. כשרות זו נחשבת לכשרות הבסיסית ביותר. חשוב להדגיש – מוצר בעל כשרות מהרבנות הראשית הינו כשר לחלוטין, והאוכלו אינו עובר על איסור. עם זאת, אנשים רבים אינם מסתפקים בכשרות הפשוטה, מכיוון שהרבנות נסמכת לעיתים על כללים מקילים שונים כגון: ביטול ברוב, הליכה על פי שיטות מקילות, ספק ספיקא לקולא וכדו'. מסיבה זו, אנשים רבים מקפידים לרכוש מוצרי מזון בעלי כשרויות מהודרות יותר.

כשרות מהדרין ברשות המקומית

בנוסף לרבנות הראשית, הרשויות המקומיות מחזיקות במערכי כשרות נוספים הפועלים רמות חומרה שונות. כך, יכולות רשויות מסוימות להפעיל מערך השגחה ברמת מהדרין, באמצעות גופים שאינם פרטיים. בין הרשויות המקומיות המחזיקות באגפי מהדרין ניתן למנות את תל אביב, ירושלים, גוש עציון וכדו'.

כשרויות פרטיות נפוצות בישראל

מלבד מערכי הכשרות הממלכתיים, מתקיימים בישראל מגוון גופי כשרות פרטיים, המספקים הכשרים על פי שיטות חומרה שונות. גופי הכשרות המרכזיים בישראל כיום הינם: בד"צ העדה החרדית, כשרות הרב לנדא, כשרות הרב רובין, כשרות שארית ישראל, כשרות החתם סופר, כשרות הרב מחפוד. גופים אלה הינם גופים פרטיים, הנוקטים בשיטות הלכתיות שונות.

הצורך בגופי כשרות רבים

הקורא עשוי לתמוה – לשם מה יש צורך במספר רב כל כך של גופי כשרות במדינת ישראל? התשובה לשאלה זו היא מורכבת, אולם בקצרה ניתן לומר שהשיטות ההלכתיות השונות הינן רבות, וכל עדה או קהילה עשויים להחמיר בדבר אחד, ולהקל בדבר אחר. מציאות זו הובילה לכך שקהילות רבות הקימו גופי כשרות פרטיים, וכל אנשי הקהילה מקפידים לאכול מוצרים מכשרות זו בלבד.

כשרויות נוספות

מלבד הכשרויות שהוצגו לעיל, ניתן למנות עוד מספר גופי כשרות מרכזיים, אשר מפאת אופיים לא הוצגו בגוף המאמר:

• OU – גוף הכשרות הבינלאומי מספק כשרות למאות אלפי מוצרי מזון בכל רחבי העולם. כשרות ה-OU נחשבת פעמים רבות למקילה, והיא מסתמכת על היתרים רבים המאפשרים לבני חו"ל לאכול מזון כשר במדינות זרות.
• כשרות צוהר – בשנים האחרונות נשמעים קולות רבים הקוראים להפריט את מערך הכשרות, עקב סיבות שונות. כשרות צוהר הוקמה על ידי מספר רבנים, ובראשם הרב סתיו, אשר מציבים אלטרנטיבה לכשרות העממית של הרבנות, במחיר מוזל ובפחות בירוקרטיה.
• כשרות חברתית – יוזמה נוספת אשר התעוררה בשנים האחרונות קוראת ליצור מעין "תו תקן חברתי", המעיד על מחויבותו של בעל העסק לפעול בהתאם לצווים המוסריים הכתובים בתורה. בין הצווים ניתן למנות למשל – תשלום משכורת בזמן, הקפדה על תנאי העסקה הוגנים, הנגשת העסק וכדו'.
  המאמר נכתב בשיתוף https://www.kashrut-tnuva.co.il/